הסיפור על עומר שם טוב, קלף התהילים שהוברח והכוח הבלתי-נתפס של נרות השבת של אמא

^{חילונים שומרי שבת | יא תשרי תשפ"ו | 3 אוקטובר 2025}

מה קרה לעומר שם טוב כשהדליקו נרות שבת ומה המסר שהוא מעביר לנו ולא משנה אם אנחנו חרדים או חילונים....

עומר שם טוב חזר אלינו אחרי 505 ימים שבהם שהה לבד, במנהרות חשוכות וקרות, כשהוא סובל ממחלות כרוניות וחשוף להתעללות. 

זהו סיפור לא על כוח פיזי, אלא על נשמה ענקית שסירבה להישבר, ועל כוחו של האור היהודי המשותף לכולנו.

בזמן שעומר נאבק על חייו בחושך המוחלט, אמו, שלי שם טוב, ניהלה בבית מלחמת אור. 

הסיפור המצמרר שחשף עומר על קלף תפילה בודד שקישר בינו לבין אמו ברגעים הקשים ביותר, הוא עדות לכך שאף חושך לא יכול לכבות את האור היהודי המשותף.

הקלף שהוברח מהחושך: פרק כ' של הישועה

עומר נחטף מפסטיבל הנובה כשהוא סובל ממחלות כרוניות, ונאלץ לשרוד תנאים בלתי אפשריים. לאחר 130 ימים, כשהוא מבודד וללא חבריו, נפל לידיו פריט יחיד: קלף שהצבא השאיר מאחור. זה היה קלף קטן ועליו תפילת הדרך ופרק כ' בתהילים.

כדי להשיג את פיסת הנייר הזו, שהפכה למצפן הרוחני שלו, עומר נאלץ לנהל משא ומתן מול שוביו. בנחישות של מי שמבין שזה חבל ההצלה היחיד לנפש, הוא הצליח לשכנע את המחבלים לקבל את הקלף, במשא ומתן נואש, והחל לקרוא אותו מדי יום (מתוך עדותו לאחר השחרור).

אך הנס הגדול התגלה רק כשחזר הביתה. עומר הראה את הקלף לאמו, והיא סיפרה לו בדמעות שפרק כ' בתהילים הוא בדיוק הפרק שבו בחרה לקרוא עבורו כל יום, בחדר שלו. זהו חיבור בלתי נתפס, הוכחה לכך שאהבה ותפילת אם יכולות לחצות מנהרות, קירות וגבולות.

נרות שבת מאירים את התא הבודד

עומר סיפר כי הוא חש, בגופו ובנפשו, את העוצמה הבלתי נראית של נרות השבת שהודלקו עבורו בבית. הדיבור שלו על הרגעים הללו מרעיד לבבות:

"אני חושב שהתפילות והשליחת אנרגיה הזאת והדלקת נרות שבת, אני אומר לך את זה ואני בצמרמורות עכשיו" 

הוא תיאר כיצד, בתוך הכאב והבדידות, הוא חווה הארה פנימית:

"אני הרגשתי את הנרות שבת האלה פשוט מאירים לי את החדר. פתאום איזה איזה תחושה חמה בחזה זה וחיוך עולה"

במקביל, אמו שלי לקחה על עצמה לשמור שבת כמעין נדר, אחרי שחוויה מעצימה חיברה אותה למסורת. עומר שב הביתה בדיוק שנה אחרי ששלי קיבלה על עצמה את ההבטחה הזו, כמעגל שלם ומרגש. המסר של עומר לאומה כולה ברור: "זה הזמן של כולנו... להבין שאין צורך בשנאה וכעס ולהיות יותר מאוחדים".

למען האור שעדיין חסר: קריאה לתפילה

סיפורו של עומר מחזק את האמונה שלנו בכוח של האור היהודי המשותף שלנו. בעוד אנו חוגגים את שובו, עלינו לזכור כי ישנם עוד אחים ואחיות שלנו הממתינים לאור.

אנו קוראים לכולם, מכל גווני הקשת הישראלית, להמשיך ולשלוח אנרגיה חיובית ותפילה מעומק הלב.

אחינו כל בית ישראל – שמות החטופים לתפילה

בכוונה גדולה, אנו מתפללים לשובם של כל החטופים, ומזכירים את שמותיהם יחד עם שמות אימותיהם:

"אֲחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בְּצָרָה וּבַשִּׁבְיָה, הָעוֹמְדִים בֵּין ביָם וּבֵין ביַבָּשָׁה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן."

הרעיון בגלגלצ עם עומר שם טוב טוב: youtube.com/shorts/_rqKql9X0-w