
מדינת ישראל, באמצעות גופים רגולטוריים שונים, מחייבת שקיפות מלאה ונגישות לציבור בנתונים צרכניים חיוניים. אנו רואים אתרים רשמיים וממשלתיים המאפשרים לכל אזרח להשוות בזמן אמת מחירי ביטוח רכב, דמי ניהול בקופות גמל, ואפילו עמלות בנקים – כל זאת במטרה לאפשר תחרות הוגנת ולקבל החלטות מושכלות.אם כן, כיצד ייתכן שדווקא בתחום החשוב ביותר לעתיד ילדינו – החינוך – אנו נותרים מאחור? הורים רבים מתלבטים היכן לרשום את ילדיהם, אך חסר להם כלי בסיסי להשוואה עניינית בין מוסדות החינוך הממלכתיים.
בחירת בית הספר עבור הילד היא אחת ההחלטות הכלכליות, החברתיות והפדגוגיות החשובות ביותר שמשפחה מקבלת. כיום, מרבית המידע שאנו מקבלים מגיע מ"שמועות", קבוצות וואטסאפ או רושם אישי, ולא ממאגר נתונים אמין ואובייקטיבי מטעם המדינה.הגיע הזמן שמשרד החינוך יקים אתר רשמי ומקיף שיאפשר השוואה פדגוגית אמיתית בין בתי הספר.
אתר כזה צריך להציג נתונים אחידים, מעודכנים ורלוונטיים, מעבר לנתוני זכאות לבגרות שכבר מתפרסמים באופן חלקי ומאוחר:

הטיעון המרכזי נגד שקיפות כזו הוא "האוטונומיה של בית הספר" והחשש מ"תחרות פרועה" או פגיעה בבתי ספר חלשים. אולם, מדינה דמוקרטית אינה יכולה להרשות לעצמה להחזיק מידע כה חיוני במחשכים:
הגיע הזמן שמשרד החינוך יתייחס לנתוני החינוך באותה רמת רצינות ונגישות שבה הוא מתייחס לנתוני הכספים והרגולציה. דרוש כלי דיגיטלי ממשלתי אחד שישים סוף לעידן אי הוודאות ויעניק להורים את היכולת לבחור את הטוב ביותר עבור ילדיהם, על בסיס נתונים רשמיים ומלאים.
זוהי חובתנו הלאומית.