5 דקות קריאה
מכירים את סקר מדד עשרת הדברות?

סקר מדד עשרת הדברות הוא מיזם מחקרי-חברתי שנתי הנערך על ידי אתר "שומרים שבת". המדד בוחן את מצבה המוסרי והערכי של החברה היהודית-ישראלית דרך הפריזמה של עשרת הדיברות, כפי שהיא נתפסת בעיני הציבור הרחב.

הסקר מתקיים אחת לשנה, בטווח החודשים שבין ניסן לסיון (סמוך לחג השבועות – חג מתן תורה), ומציג נתונים השוואתיים לאורך השנים (2022–2025).

רקע ומטרות

המדד נוסד מתוך מטרה לשמש "מראה" למצב החוסן החברתי והערכי בישראל. יוזמי המדד רואים בעשרת הדיברות בסיס יהודי מוסרי משותף ומבקשים לבדוק אלו ערכים נשמרים בקפדנות בחברה הישראלית ואלו נשחקו. המדד אינו בודק רק שמירת מצוות טקסית. הוא מתמקד גם בתוכן, במוסר חברתי, יושרה וביטחון אישי.

מתודולוגיה: חכמת ההמונים

הסקר מתבסס על עקרון "חכמת ההמונים". השאלון הוא אנונימי. השאלון גם אינו מבקש מהמשיב לדרג את עצמו, וגם לא את קבוצת ההשתייכות הפרטנית שלו, כי אם להעריך את החברה היהודית-ישראלית בכללותה.

ההנחה המתודולוגית היא שאיסוף אומדנים של קבוצה גדולה לגבי המרחב הציבורי מניב תמונה מדויקת יותר מאשר דיווח עצמי. המשיבים מדרגים כל דיבר בסולם של 1 עד 10 (מ"גרוע/נורא" ועד "מצוין/מושלם").

מועד ביצוע הסקר

הסקר נערך באופן קבוע בחודשי האביב, בין חג הפסח לחג השבועות (חודשים עבריים ניסן–סיון). עיתוי זה נבחר כדי לקשור את פרסום התוצאות ל"חג מתן תורה".

ניתוח הממצאים בצל אירועי השביעי באוקטובר

הנתונים שנאספו בין השנים 2022 ל-2025 מאפשרים לבחון את השינויים בתפיסה הציבורית לפני ואחרי מתקפת הטרור של השביעי באוקטובר 2023 ומלחמת "חרבות ברזל" שפרצה בעקבותיה.

התקופה שקדמה לשביעי באוקטובר (2022–2023)

  • 2022 (תשפ"ב): שנת הבסיס של המדד. הציון הכללי עמד על 5.67. שנה זו שיקפה נקודת פתיחה אופטימית יחסית.
  • 2023 (תשפ"ג): הסקר נערך בשיאה של מחלוקת ציבורית עזה בישראל (סביב הרפורמה המשפטית והמחאות). התוצאות שיקפו את השבר החברתי, והציון הכללי צנח לשפל של 4.73. הירידה בלטה בכל הפרמטרים, והעידה על תחושה של התפוררות ערכית ומוסרית.

התקופה שלאחר השביעי באוקטובר (2024–2025)

הסקרים שנערכו לאחר פרוץ המלחמה מצביעים על מגמה של התאוששות ותיקון בתפיסת הסולידריות והערכים:

  • 2024 (תשפ"ד): הסקר הראשון שנערך לאחר השביעי באוקטובר הראה זינוק בציון הכללי ל-5.30. ניכר כי בעת משבר, הציבור הישראלי זיהה חזרה לערכי יסוד וחיזוק האמונה וקדושת החיים.
  • 2025 (תשפ"ה): המגמה נשמרה והתייצבה עם עליה קלה נוספת לציון 5.32.

מסקנה: הנתונים מראים כי באופן פרדוקסלי, המלחמה והאסון של השביעי באוקטובר הובילו לעלייה בתפיסת המוסריות והלכידות החברתית ביחס לשנה שקדמה להם (2023), כפי שהדבר משתקף בדירוג הדיברות.

פילוח נתונים וערכים בולטים

ניתוח התוצאות לפי דיברות חושף פער עקבי בין ערכים הנתפסים כ"קדושים" לבין נורמות התנהגות יומיומיות.

הדיברות המובילים (ציונים גבוהים)

באופן עקבי, הדיברות הנתפסים כחמורים ביותר או כבסיסיים לקיום החברה זוכים לציונים הגבוהים ביותר:

  • "לא תרצח": בשנת 2024, בצל המלחמה, דיבר זה קיבל את הציון הגבוה ביותר (7.26), עדות למרכזיות של ערך קדושת החיים בעיני הציבור.
  • "אנכי ה' אלוהיך" (אמונה): ניכרת התחזקות באמונה, עם ציון גבוה של 6.28 בשנת 2025.
  • "כבד את אביך ואת אמך": שומר על יציבות בצמרת הדירוג (כ-6.14), כערך קונצנזואלי בחברה הישראלית.

הדיברות הטעונים שיפור (ציונים נמוכים)

בתחתית הטבלה נמצאים דיברות העוסקים בתרבות הדיבור, ביושרה עסקית ובריסון היצר:

  • "לא תענה ברעך עד שקר": באופן עקבי, זהו הדיבר עם הציון הנמוך ביותר (כ-3.58). הציבור תופס את החברה כלוקה ברכילות, שיימינג וחוסר אמת בדיבור.
  • "לא תשא": גם נושא נדרי השווא והאמינות זוכה לציון נמוך (כ-3.9).
  • "לא תחמוד": תרבות ה"קומבינה" והחמדנות נתפסת כבעיה מרכזית.

מעמד השבת ("זכור את יום השבת")

שמירת השבת ממוקמת באופן עקבי במרכז הטבלה, עם ציון בינוני שנע סביב ה-4.8.

למרות מרכזיותה ביהדות, הציון מעיד על תפיסה מורכבת של הציבור את שמירת השבת במרחב הישראלי. בשנת 2024 נרשמה ירידה קלה ל-4.86, וב-2025 נשמרה יציבות יחסית.

קישורים חיצוניים ומקורות

הערך מבוסס על נתוני האמת והפרסומים הרשמיים של מיזם "שומרים שבת":