הכדור במגרש שלנו: חינוך כנדרש בחוק כשלב קריטי לשילוב חרדים
בואו נדבר רגע על משהו חשוב.
יש פה מורכבות אמיתית סביב נושא הגיוס והמגזר החרדי.
אז בואו נודה בזה: מערכת החינוך הממלכתית שלנו, איך לומר את זה בעדינות, לא ממש מצטיינת בהנחלת מורשת ישראל, יהדות ומסורת.
קשה לצפות מהחברה החרדית להתגייס לצבא שאחוז משמעותי ממנו - ובואו נהיה כנים, לפעמים אפילו חלקים במערכת עצמה - לא בדיוק מכבדים את אורח החיים של היהדות, את המצוות של היהדות ואת הדברים שהכי קדושים לעם היהודי.
זה לא פייר, וזה חוסם את הדרך לגיבוש העם שלנו ביחד.
אז מה אנחנו כאן יכולים לעשות?
אנחנו, הציבור החילוני, יכולים להיות חלק מהפתרון.
כשאנחנו בוחרים להצטרף ולכבד את שמירת השבת, או להתחבר יותר למסורת, אנחנו לא רק עושים משהו טוב לעצמנו ולמשפחה שלנו. אנחנו יוצרים כאן חברה שמחוברת יותר לשורשים שלה ולזהות היהודית המשותפת.
כשנוצרת חברה מכבדת יותר – שבה הכבוד ליהדות ולמצוות הוא עניין שבשגרה ולא גורם לעימות – אנחנו סוללים דרך.
מצמצמים את הפערים, מאחים את הקרעים בעם, והופכים לחברה הרבה יותר מגובשת.
וזה קשור גם לגיוס חרדים. ככל שהחברה הישראלית תהיה יותר מכילה ומכבדת כלפי מסורת ישראל, כך יקטן החשש של החרדים מפני גיוס.
חיבור שלנו, החילונים, ליהדות ולמסורת הוא פעולה עקיפה אך חזקה מאוד שתאפשר למנהיגות החרדית לבצע את הצעדים הנדרשים לשילוב רחב יותר בצה"ל ובחברה.
זה לא אומר שכולם יתגייסו בבת אחת, אבל זה כן אומר שנראה קורלציה בין שמירת שבת של כולנו לבין יכולת של החברה הישראלית להתחבר.
במקום לחכות שהם ישתנו, בואו נתחיל אנחנו ליצור את המרחב המכבד שיאפשר את השינוי הזה.
שבת שלום לכולם, בואו נתחבר!